--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> שואה >> השואה בטרנסניסטריה >> רשימת מחנות וגטאות >> ז-ל >> טפליק



TR WGCP BR מחנה עבודה בפיקוד גרמני
טפליק

טפליק (Teplik)
אוקראינית: Teplyk
מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז ויניצה (Vinnitsa), ברה"מ/אוקראינה
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוקראינה


View Larger Map

ערב פלישת גרמניה הנאצית לברית-המועצות חיו בטפליק כ-1,200 יהודים – רבע מכלל תושביה. בפברואר 1919, בימי מלחמת האזרחים ברוסיה, נרצחו כמאתיים מיהודי העיירה בפוגרום שעשתה במקום כנופיה אוקראינית. בימי המשטר הסובייטי עברו רבים מיהודי העיירה לעסוק בחקלאות. בעיירה הוקמה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יהודי שהתנהלו ביידיש. בשנות העשרים והשלושים עזבו יהודים רבים את העיירה בעקבות תהליכי עיור ותיעוש ומספרם ירד ביותר ממחצית.
הגרמנים כבשו את טפליק ב-26 ביולי 1941. היהודים נצטוו מיד לשאת סרט שרוול לבן ועליו מגן דוד כחול, ובעיירה הוקם יודנרט. תנועת היהודים הוגבלה, ונאסר עליהם לבקר בשוק.
זמן קצר לאחר הכיבוש רוכזו יהודי טפליק בגטו שהוקצו לו שני רחובות קרוב לנהר. היהודים נדרשו לצאת לעבודת כפייה. היציאה לעבודה לוותה במעשי התעללות של הגרמנים. תושבי הגטו לא קיבלו מזון, והם נאלצו לקנות אותו בסחר חליפין. מפעם לפעם הוטלו עליהם תשלומי כופר.
ב-2 במרס 1942 רוכזו אלה מתושבי הגטו שהיו בני 14 עד 45 וכשירים לעבודה והובלו במשאיות למחנות עבודה. רובם נספו בגלל התנאים הקשים ששררו במחנות אלו או נרצחו.
ב-27 במאי 1942 נרצחו אחרי סלקציה 769 מהיהודים שנשארו בגטו טפליק בבורות ליד העיירה. באותו היום נרצחו שם גם 520 מגורשים יהודים מבוקובינה, אסירי מחנה שהוקם במקום עוד בסתיו 1941. לעיירה הוחזרו 15-10 בעלי מקצועות נדרשים ושוכנו תחת שמירה בבית אחד. ככל הנראה הצטרפו אליהם אחר כך כמה יהודים שהסתתרו, ומספרם הגיע לארבעים. ב-1943 חוסלו גם הם, ובמקומם הובאו יהודים מבוקובינה. בסך הכל נרצחו בטפליק כ-1,300 יהודים.

מקור: יד ושם

מפה כביש ויניצה - אומן

מפה אזורית


טפליק

טפליק ,(Teplik) עיירה בנפת גייסין ,על גדת הבוג המזרחית, 32 ק"מ מדרום-מערב ל-אומאן ב 1926 ישבו בטפליק 3062  יהודים שהיוו 43.7% מכלל האוכלוסייה.
תאריך הכיבוש בידי הצבא הגרמני-רומני: 26 ביולי 1941.
בתקופת הכיבוש הנאצי שימשה טפליק מרכז למחנות העבודה הגרמניים בנפת גייסין שבה הוקמו 8 מחנות.
המחנה והמשטר בו
לטפליק  הובאו כמה מאות מגורשים ,שפונו ברובם מבוקובינה.
מנהל העבודה בנפה היה האדריכל הגרמני קונראד שווסר Schwesser))  ואילו מפקד המחנה שימש איש ה-ס"ס. שילר .(Schiller) שהיה כפוף ליחידת הקומאנדו בגייסין, במרחק של 32 ק"מ מן המקום. המחנה הוקף גדר תיל. והשמירה עליו הופקדה בידי אנשי "פומי" .Vomi  שנעזרו במיליציה האוקראינית.
ככל יושבי המחנות בנפה היוו אף היהודים במחנה טפליק כוח אדם לביצוע העבודות של ארגון "סוט" TOdt. במסגרת זו הועמדו דרי המחנה לרשות חברת הבניין הגרמנית "אופר"  שבראש סניפה  המקומי עמד הגרמני שטיינבורן .(Steinborn)

עבודת הכפייה.
החברה העסיקה את העובדים היהודים בסלילת כבישים בדרך  שטפאנובקה  (Stefanovca) אומאן
אחר מיפקד שחר יומי בשעה ארבע לפנות בוקר היו העובדים יוצאים בשעה ארבע בשתי קבוצות והולכים דרך של כמה קילומטרים. בדרכם ליוו אותם שוטרים אוקראיניים ואנשי פומי. העבודה נמשכה עד שעה שש וחצי בערב, בהפסקת צהרים של הצי שעה. לעובדים נקבעה נורמה שהיו חייבים למלאה. מי שפיגר אחרי הנורמה, הוכנס לרשימת הבלתי-כשרים לעבודה ודינו היה חיסול. בראש משמרות החופרים עמדו נציג חברת "אופר", פישר ,(Fischer) ועוזרו פלקר .(Voelker) איש "פומי".

תנאי החיים.
המחנה בטפליק כונן באולם קולנוע שעבר. המגורשים שכבו על קרשים שרוחבם היה כמחצית המטר. עששיות קטנות שימשו להם למאור. ארגון "טוט" סיפק להם אוכל דל מאוד שהיה מורכב ממרק ומתפוח אדמה. את הארוחות קיבלו רק בבוקר ובערב, ולצהרים לא ניתן להם מאומה. האנשים היו לוקטים מפירות השדה, כשהזדמן להם, וכן היו אוכלים את כל שבא לידם בצורה חיה ללא בישול. על היהודים אסור היה לשלוח או לקבל מכתבים מקרוביהם.
מיטיב המחנה . אולם ליהודי טפליק קם מיטיב בדמותו של אותו קונראד שווסר. איש חנון זה הציל בזכות אומץ לבו ותושייתו יהודים רבים מידי אנשי ס.ס. .בבאו לערוך "אקציות" במחנה.
ה"אקציה" הראשונה נערכה ב 1942, למחרת יום הכיפורים תש"ג. משנודע לשווסר על המת כנן, ימים מספר לפני הפעולה, מסר על כך לרופא המחנה, ד"ר שירביץ ,(~aiowitz) וכן יעץ לה כיצד לקדם את פני הרעה. בעיקבות אזהרה זו אורגנה ביום בואם של אנשי ה-ס.ס., יציאה לעבודה של כל אלה שהיו מסוגלים ללכת, לרבות ההולים. הקשישים והחולים הסתירו את זהותם באמצעי הסוואה שונים, הילדים הגדולים יותר הוסתרו מתחת לקרשי הבמה שבאולם הקולנוע לשעבר. שני יונקים, שהיו במחנה, נלקחו בידי הוריהם למקום העבודה, מוסתרים בשק הצידה שעל גבם.
לרוע המזל הגיעה למחנה ביום הקודם שייירה של מגורשים, שהיו בדרכם למחנה טולנה 00מ]0.ון במרחק של כ 250 ק"מ מן המקום. כשהבחין אדריכל שווסר, כי אנשי ה-ס.ס. מגייסין מתקרבים לטפליק ציווה שמשאית השיירה, שאליה צירף אף מספר מגורשים מטפליק תצא מיד את המחנה בכיוון ההפוך.
כאשר הגיעו אנשי ה-ס.ס. למקום, לא מצאו בו אלא מספר קטן של יהודים, שמסיבות שונות לא יכלו לצאת לעבודה, וכן יהודים אחדים שעבדו במטבח. מהם הועידו אנשי ה-ס.ס. 60 איש להוצאה להורג. שווסר התנגד לכך בתוקף בטענה שעומדים ליטול ממנו את כל האנשים הדרושים לו לעבודה. ואמנם עלה בידו להוציא מצפורני אנשי ה-ס.ס. מספר מגורשים שניצלו בדרך זו מן המוות.

בלימת המגפה 
כמו כן נרתם שווסר לפעולה למען בלימת מגפת טיפוס הבהרות שפרצה במחנה בינואר 1943. בתחילה הפילה המגפה קרבנות רבים, ושווסר מיהר לנקוט צעדים יעילים נגדה, עד שנעצרה כעבור חודשיים. אולם בין קרבנות המחנה היה גם הרופא המסור של המחנה, ד"ר שייוביץ. מיד הביא אדריכל שווסר רופא יהודי אחר מאיוואנגורוד ( [wan~orodJ 1 ), ד"ר ז יפרשטייל ( :Siepersteinj ). לשירות במרפאה שהקים במקום, דאג לחלוקת תרופות לחולים, ערך חיטוי יסודי במתנה ואף שכנע את הרופא האוקראיני לקבל בבית החולים המקומי מספר חולים יהודיים, דבר שהיה בניגוד להוראות הקיימות.
אף הבאת המתים לקבר ישראל בקברים נפרדים בבית העלמין בטפליק אופשרה אך ורק בזכות המיטיב, קונראד שווסר,
שווסר לא הודיע לגייסין, כי פרצה מגפת טיפוס הבהרות בטפליק, מכיוון שהגרמנים היו מחסלים כל מחנה שבו התפשטה מחלה זו על ידי הוצאה להורג של יושביו. לשיתוף פעולה במעשה הצלה זה שכנע שווסר גם את הרופא האוקראיני, כפי שהשפיע גם על קצין המשטרה במקום לסייע להקלת מצב היהודים. בדינים וחשבונות שלו ל-ס.ס. העלים שווסר את המספר האמיתי שי החולים והצהיר, כי המחלה אינה אלא שפעת מדבקת רגילה, ולא טיפוס הבהרות.
יתר על כן : שווסר אף עשה למען הבראת החולים וחיזוקם, ולשם כך הפריש אפילו חלק מן המנות שסופקו לצוות העובדים הגרמניים שלו. באחד הימים, כשהוכנס משלוח תפוחי אדמה למרתף החברה לבניין, פנה שווסר למגורשים שהועסקו בעבודה בזו הלשון : "עיני אינן רואות. אם אתם לוקחים לכם תפוחי אדמה".

הצלת ילדים.
מיד אחרי ה"אקציה" בסתיו 1942 הפסיק שווסר לרשום ברשימות, שהיה עליו להעביר ,לקומאנדו ה-ס.ס. לגייסין את שמות הילדים שבמחנה. ביוני 1943, כשנודע לו, כי תיערך "אקציה" נגד הילדים, הביא עגלה מלאה תבן, החביא בה עשרה ילדים והוציאם מן המחנה. ימים מספר  והסתירם במחסן החברה לבניין. והוא עצמו הביא להם אוכל, עד שעלה בידו להעבירם, בעזרת אוקראיני, שקיבל תשלום למעשהו, אל הגדה הרומנית של נהר בוג ולהכניסם לבית היתומים בברשאד. אולם הוא לא הצליח להציל שלושת התינוקות שהיו במחנה, ואלה נהרגו בידי איש המיליציה קלנק שעה שהוריהם הועסקו בעבודה מחוץ למהנה.

הקלות ומעשי בריחה.
היהודים,שעבדו בחברת "אופר", היו נתונים לעינויים ולסבל מצד שטיינבורן שיחסו אליהם היה בלתי-אנושי. גם מידיו הציל שווסר את המגורשים בהוציאו את המחנה מטיפולה של חברת "אופר" ובהעבירו אותו לידי חברת בניין אחרת, "קייזר" ~Kaiser) שמנהלה, שרר ,fScherer) התייחס למגורשים בצורה הגונה בהשפעתו של שווסר יחסו של האדריכל אל היהודים השפיע אף על נהגה אוברווינטר ~()berwinter) שאף הוא בא לעזרת היהודים, בסיועו הוציא .שווסר מן המחנה משפחה יהודית מצ'רנאוץ במכונית של ארגון "סוט", והוא עצמו הביא אותה לעיר מוצאה. לרגל מעשה זה הועמד שווסר לדין בפני בית המשפט הפלילי בוויצה  אך יצא זכאי מחוסר הוכחות.
גם משפחות אחרות הצליחו להימלט מן המחנה. בכך סייעו שתי נערות יהודיות מקומיות שהדריכו את הנמלטים בדרכם אל הגדה השנייה של נהר בוג. אחת משתי הנערות התגוררה לפנים בגיטו ברשאד, ונמלטה משורות השיירה שעשתה דרכה לעבר הבוג. מאז עסקה בפעולות הצלה ופעמים מספר הגיעה לטפליק והוציאה משם, מדי פעם בפעם, יהודים והעבירתם לברשאד.

חיסול המחנה.
אולם המציל נלקה מיהודי טפליק לאחר שנדבק בטיפוס הבהרות באחד מביקוריו המתמידים להשגחה על הניקיון. הוא הועבר לבית החולים הגרמני באומאן, ולאחר מכן נשלח לחופשה יחד עם שרר. מעתה נשאר המחנה ללא מגן.
בסתיו 1943, כאשר החלו "מחסלים" את המחנות הועברו יהודי מחנה טפליק לקראסנופולקה . 40 יהודים נאחזו בהזדמנות זו להימלט, חצו את הבוג והגיעו לאזור הרומני.

היהודים המקומיים.
פרט למחנה המגורשים בטפליק התגוררו 14 בעלי מלאכה יהודיים באחד הבתים שנקרא "גיטו". היו אלה השרידים האחרונים שנשארו בחיים מן המספר הגדול של היהודים המקומיים שנטבחו בידי הגרמנים לפני הקמת המחנה במקום. ב"אקציה" שהיתה בשנת 1943, הוצאו גם 14 יהודים אלה להורג בידי אנשי ה-ס.ס.

ב 10 במארס כבש הצבא האדום את העיירה. לאות הוקרה לפועלו של קונראד שווסר הוענקה לו מדליה מטעם הוועדה לציון חסידי אומות העולם שליד "יד ושם". רשות הזיכרון לשואה וכגבורה.


קונראד שווסר - חסיד אומות העולם


קישורים
הרב מטפליק


Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים