--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> אישים >> רבנים >> ברוך הגר
 
 

 
ברוך הגר
האדמור מסרט ויז'ניץ
 



ברוך הגר (מקור ברוך


רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ
רבי ברוך הגר (תרנ"ה, 1895 - ב' בחשוון תשכ"ד, 1963) היה מייסדה ואדמו"רה הראשון של חסידות סרט-ויז'ניץ. מכונה על שם ספרו "מקור ברוך".האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ רבי ברוך הגר, שכונה בעל ה"מקור ברוך" שהקים את חצרו בחיפה. רבי ברוך היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. פעילותו הציבורית החלה עוד ברומניה במסגרת אגודת ישראל, כאשר בין השאר נסע לבוקרשט לפני השואה בראשות משלחת, כדי לדבר על לב הממשל הרומני במטרה שיבוטל האיסור על סגירת חנויות בשבתות. נסיעה ארוכה זו באמצע החורף עלתה לו בבריאותו והשפיעה במיוחד על ריאותיו. בעקבות כך נהג לנסוע מדי קיץ לעיר הקיט דאבוס שבשווייץ הידועה באווירה הצח. נפטר ממחלת ריאות כשהוא בן 68.
 
נולד לרב ישראל הגר בעל ה"אהבת ישראל".‏‏ בשנת תרע"ד נישא להעני, בתו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלז. בשנת תרפ"ד נישא בשנית לצירל בת רבי אליעזר ניסן הורוביץ מדז'יקוב-צפת (נינו של רבי נפתלי מרופשיץ), אלמנת הרב מרדכי יהודה אדלר.
 
הרב ברוך היה רבה האחרון של העיירה סירט בבוקובינה, קודם שגירשו את תושביה היהודים לאוקראינה, בימי השואה. הקים את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא" שבה למדו כ-50 תלמידים והתקיימו בה גם קורסים ללימוד מקצועות שונים לצורכי פרנסה.‏[1] פעילותו הציבורית החלה עוד ברומניה במסגרת אגודת ישראל, כאשר בין השאר נסע לבוקרשט לפני השואה בראשות משלחת, כדי לדבר על לב הממשל הרומני במטרה שיבוטל האיסור על סגירת חנויות בשבתות. נסיעה ארוכה זו באמצע החורף עלתה לו בבריאותו והשפיעה במיוחד על ריאותיו. בעקבות כך נהג לנסוע מדי קיץ לעיר הקיט דאבוס שבשווייץ.
 
באוגוסט 1947 (קבלת הפנים הייתה בשבת, י"ג באב תש"ז) עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה.‏[2] בתחילת שנות ה-50. הגה את הרעיון להקמת שכונה לחסידי סרט ויז'ניץ. בשנת 1952 החלו ההכנות להקמת השכונה. היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
 
נפטר בב' בחשון תשכ"ד (1963).‏[3]‏[4] על שמו נקרא רחוב מקור ברוך בחיפה.‏[5]
 
בניו הם הרב אליעזר - האדמו"ר הנוכחי, והרב משה, ראש הישיבה. חתנו הוא הרב אליהו שטרנבוך, דיין הקהילה החרדית באנטוורפן. בנו החורג הוא הרב נפתלי חיים אדלר, חתנו של אחיו, רבי חיים מאיר הגר. מאשתו הראשונה נולד לו בן אחד בשם מיכל (י"ד בניסן תרפ"ב, 1922 - י"ד באדר א' תשנ"ז, 1997) שלימים עזב את דרך החסידות וכינה את עצמו בשם חלוץ.‏[6] בסוף ימיו התקרב לחסידות ויז'ניץ.
 
 קישורים חיצוניים
 נתן אליהו רוט, "מקור ברוך" בתוך קדוש ישראל חלק ב' פרק כ"ג באתר היברובוקס.
אהרן סורסקי, ‏דרך חייו של האדמו"ר ר' ברוכ'ל זצ"ל, בית יעקב, גיליון 165/166, תשרי תשל"ד (1973), עמ' 19-15, באתר HebrewBooks
רות בונדי, המזוזה בשערי חיפה, דבר, 5 בדצמבר 1958, המשך

מקור: ויקיפדיה

 




אברהם מארק

על השתלשלות המאורעות סיפר לי לימים בנו של רבנו זצק"ל הגאון רבי משה הגר שליט"א ראש הישיבה:
הדרך לקריובה היתה איומה. הובילו אותנו בקרונות של בהמות במשך שבוע ימים, ללא אוכל וכמעט ללא מים. כאשר הגענו לקריובה,הכניסו אותנו לבנין בית הספר וגדרו את המקום. הם טענו כי היהודים מבוקובינה הם קומוניסטים ולכן יש לסגרם בגטו נפרד כדי שלא יתערבו עם אחרים ולא ישפיעו עליהם.
בין יהודי המקום היה יהודי יקר בשם ר' אברהם מארק, אשר הופיע עלינו ממש כמלאך גואל.כאשר נודע לו שאאמו"ר זצ"ל נמנה בין המגורשים, ניצל קשרים שונים ושילם שוחד רב עד שהצליח להוציא את משפחתנו מבין הגולים ולהכניסנו אל ביתו. הוא ערב באופן אישי על כך שלא נעזוב את הבית, ונהיה מוכנים בכל עת לחזור למחנה.
אבל אבי זצ"ל לא רצה לשמוע על הצעה זו,באומרו:"בשום אופן איני מוכן לעזוב את היהודים בתוך המחנה לנפשם".רק אחרי ויכוח ממושך הצליח ר' אברהם מארק  לשכנע את אבי זצ"ל בטענו אליו: "בהיותכם מחוץ למדינה תוכלו לגייס עזרה ליושביו,מה שלא ניתן יהיה לעשות בתוכו".
רק אז הסכים אבי מורי לעבור לבית האיש,ואכן מיד ביציאתו הריץ מברקים דחופים לאישים שונים בבוקרסט הבירה והזעיק עזרה.
לפני החגים כבר הגיעה הבשורה הטובה שמחזירים אותנו הביתה.כמובן שהשמחה הייתה גדולה ,אבל אבי זצ"ל  לא היה שותף לה.הוא אמר:"אילו זה היה תלוי בי,הייתי מעדיף שישארו בקריובה, כי לדעתו בוקובינה היא כהר געש ומי יודע מה שעלול עוד לקרות.
ידידו הרב הגאון ר' נפתלי שטרן זצ"ל אמר לו: "אם הרבי חושב כך אולי נשאר כאן". ענה לו אבי זצ"ל:"אני מסכים בהחלט לכך, אבל בתנאי שכל אנשי העיר יישארו. אך אם כולם נוסעים,גם אני נוסע עמהם."
כך חזרו כולם לבוקובינה.אמנם בתחילה אמרו שישיבו אותנו לסערט,אבל למעשה הביאו את כולם לרדוביץ שם נשארנו עד שמחת תורה.בשמחת תורה של שנת שת"ב החל הגרוש המפורסם לטרנסניסטריה.

מילר,מ.(1994). תמצית הקורות את רבינו בימי השואה האיומה
בתוך ד.ח. זילברשלג (עורך), : צדיק לברכה - ספר זכרון. זכרונות, תעודות ומראות מימי שני חיי רבינו ר'
ברוך הגר מסערט-ויז'ניץ. חלק א'(חסידות) (עמ' 238-239).  ירושלים :  מוסדות סערט ויז’ניץ -חיפה

 


Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים