--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף
דף הבית >> קהילות >> ערים (+1000) >> רדאוץ >> ספר רדאוץ >> עמודים 246-249
 
רדאוץ
קהילה יהודית בצמיחתה ובשקיעתה

השומר הצעיר ברדאוץץ,  דער יונגבעוועגונג "השומר-הצעיר" אין די יאהרען 33-1925.
 
   

השומר הצעיר ברדאוץ 


הקן נוסד ע"י סטודנטים מרדאוץ שלמדו בוינה. בתום מלחמת העולם הראשונה חזרו לרדאוץ. בין החוזרים היו האחים בירר, שאביהם, ד"ר בירר, היה בין מייסדי ובין מורי בית הספר העברי הראשון ברדאוץ "שפה ברורה".
ההתלהבות הציונית הביאה מהר מאוד רבים מטובי הנוער הלומד להצטרף לקן. השפעתה של תנועת הנוער הגרמנית "וואנדרפוגל" Wandervogel היתה רבה והיא יצרה את הדפוסים האירגוניים של תנועת "הצופים", שהיא חלק של "השומר הצעיר".
בסוף שנת 1919 והתחלת 1920 עלו השומרים הראשונים מקן רדאוץ לארץ-ישראל והיו בין מקימי הקיבוצים דגניה ג' ולאחר מכן גניגר.
בשנות ה-20 הראשונות אורגנו כבר "המושבות". אלה היו מחנות קיץ של השומרים מכל בוקובינה, שנמשכו במשך כל תקופת החופשה הגדולה.
כאמור, השומר הצעיר חינך ל"צופיות", לעזרה לחלש, לבילוי בחיק הטבע, לפעולות ספורט ובעיקר ליהדות ולציונות. ההנהגה הראשית בתקופה זו היתה בצ'רנוביץ, ומקן זה באו הרבה מדריכים שהדריכו את הקן ברדאוץ.
התנועה בבוקובינה התאחדה לאחר מכן עם התנועה שקמה בבסארביה, ברגאט ובטראנסילבניה, וזה היה מנוף להתפתחות הקן.
המצב בארץ-ישראל השפיע מאוד והמשבר וחוסר העבודה בשנת 1927, הפסקת העליה ע"י ממשלת "המנדט", גרמו נזקים כבדים לתנועה הציונית בכלל ולתנועות הנוער בפרט. בשנת 1929, לאחר "המאורעות" בארץ, התחיל גל חדש של "עליה", ורבים מהקן עלו והקימו קיבוצים חדשים.
חברי הקן נטלו חלק גדול בפעולות למען "הקרן הקיימת לישראל".
פעולה ענפה התפתחה באגודת הספורט "הגבורה" בענפים שונים: בהתעמלות מכשירים, באתלטיקה קלה, בכדורגל ובפרט בטיולים. למדנו להכיר את הרי הקארפטים ושלוחותיהם ואת נופיהם היפים.
הפעולה החשובה ביותר היתה הפעולה החינוכית: לימוד השפה העברית, לימוד ההיסטוריה היהודית והכרת הספרות העברית. שיתוף פעולה מבורך היה עם ההסתדרות הציונית במקום, אגודת "דורשי-ציון".
לעזרת הקן המקומי בא ועד הורים שהיה מורכב לא תמיד רק מהורי החניכים, כי אם גם מנכבדי הקהילה ובפרט הציונים שבה, שעזרו הרבה.
באופן מיוחד עלי לציין את שיתוף הפעולה של הרב הראשי, הרב ד"ר יעקב נאכט. ביתו היה תמיד פתוח לקבלנו, ותמיד היה מוכן עם עצה טובה.
בשנות ה-30 הראשונות היתה השפעה קומוניסטית חזקה בתוך הקהילה היהודית, וזה כלל נוער עובד ונוער לומד והרבה "סלון קומוניסטים". השומר הצעיר נלחם קשות באלמנטים אלה. הקומוניסטים הביאו אז את הדוגמה של התיישבות יהודית ב"בירוביג'אן" בסיביר כפתרון לשאלה היהודית, בניגוד לפתרון הציוני של ההתיישבות בארץ-ישראל. השומר הצעיר סבל אז אבידות רבות, אבל זה גם גיבש את הנאמנים.
בשנות 1932, 1933 שוב עלתה קבוצה גדולה של שומרים מרדאוץ ארצה והקימו את הקיבוץ "שער העמקים" והשלימו את קיבוץ שריד.
בסיכום: רדאוץ היתה קהילה יהודית ערה ותוססת עם חיים יהודיים מלאים. תנועת "השומר הצעיר" בתוכה היתה תנועת הנוער החשובה ביותר. ברשימה זו לא התכוונתי לכתוב "היסטוריה", כי אם רק זכרונות אישיים מתקופת נעורי.
עליתי ארצה בקיץ 1933 בטרם גיוסי לצבא הרומני. מאז אני חי בקיבוץ שריד.
משה (מוניו) בולר

א קורצער איבערבליק איבער דער יונגבעוועגונג "השומר-הצעיר" אין ראדאוץ-בוקובינה, אין די יאהרען 33-1925 
קופל פרסנר


מיטן פארענדיגען זיך די ערשטע וועלט-מלחמה 18-1914 האט זיך אנגעהויבען אין דעם שטילען ווינקעל פון דער בוקובינה, רדאוץ, א שטארקער ווילען פון ארגאניזירען זיך. דאס איז געוועזען דער אנהויב פון דער יידישער אמאנציפאציע. יידען האבען אנגעהויבען צו פארשטיין אז זייערע קרבנות וואס זענען געפאלען אין דער מלחמה זענען געוועזען א אומזיסטיגע אין אהן א תכלית. דער יידישער סאלדאט האט נישט פארטיידיגט זיין היימאט.
דאס האט דערפיהרט אז מען בעדארף זארגען פאר א אייגענער מדינה. יידען בעדארפען ווערן בויארבייטער, זיך זעלבסט איבערבויען אין פארלאזען די לייכטע פרנסה'ס אין פאהרען אין דעם לאנד וואס איז איהם ציגעזאגט געווארען פאר טויזענדער יאהרען.
אין דערפאר האבען זיך אנגעהויבען ארגאניזירען יידישע פאריינען מיט פארשידענה וועלט-אנשויאונגען אין נאך א געוויסער פארבערייטונג, "הכשרה", געפאהרען אויף פארשידנע אופנים, ווער ס'איז געגאנגען צו פיס, אין ווער ס'איז געפאהרען אויף א צערטיפיקאט לויט דעם ערלאס פון דער ענגלישען אימפעריע קיין פאלעסטינה אין דארט געגרינדעט די יידישע קומונע אין וועלעכער ער האט באשלאסען צו לעבען, אבי ער זאל מיטהעלפען בויען דאס לאנד.
די ערשטע גרינדער פון "השומר-הצעיר" אין רדאוץ זענען געוועזען: פישעל גענזער, מוניו גענזער, הרמאן געלבער, צבי און חיה שעכטער. זיי זענען עולה געווען אין געלעבט אין א זעלעכע קיבוצים.
צבי שעכטער (יחיאלי) ז"ל איז מיט דער צייט געווען א איינקויפער פון שיפען פאר דער שיפסגעזעלשאפט "צים".
זיין שוואנגער, צלו לאופער, וואס איז געווען ראש-הקן פון "השומר-הצעיר" אין רדאוץ, איז געווען א מיטגליד פון דער "הגנה", אין איז אויף א טראגישען אופן פון די אראבער דערשאסען געווארען. איין יאהר שפעטער איז יאניו באומגארטען געפאלען אין דעם אומצינגעלטען קיבוץ נגבה.
צום גרויסען "מזל" זענען נאך היינט א סך רדאוצער צערשפרייט אין די קיבוצים. מוניו בולר אין שריד, סאלי פיקער אין ברכה הורוביץ אין שריד, דודל בולער, מדי שעכטער, יעניו פיצער אין הערשל יעגער אין שמיר, הרבי בולר אין קיבוץ מרחביה, מנדל ויינשטיין אין ציפה פאסטילניק אין קבוץ שער-העמקים, קונו מערלינג אין קיבוץ אילון, דורה וינגלער אין שער-העמקים. זיי האבען אויפגעשטעלט משפחות און פון זייערע קינדער זענען פארהאנען מיליטער-מענער אין דער יידישען ארמע אין האבען גרויסע פארדינסטען.
דיעזע האבען זיך אומגעשטעלט אין פארוואנדעלט געווארען אין "חקלאים" - לאנדווירטע.
אין רדאוץ האט א טייל פון דער "השומר-הצעיר" באוועגונג טיילגענומען אין פארשידענע קולטורעלע פאראנשטאלטונגען, אין ספארט. ס'איז כדאי צו דערמאנען אונזערע אטלעטען אין אונזערע פוטבאליסטען: יאניו פיינגולד, נתן גרוסמן, שייקאלע גולדענבערג, קוזיו קאפעזידער אין שנוקי בולר וואס געפינט זיך אין רוסלאנד. דער אקטיווער ארגאניזאטור איז געווען הרצל קרונענפעלד. א דאנק זיי האט די קריסטליכע באפעלקערונג אוגעהויבען צו זעהען אז יידען זענען פעהיג צו אסאך אקטיוויטעטען. זיי האבען אונגעהויבען האבען דרך-ארץ פאר דער יידישען בעפעלקערונג, צו האבען דרך-ארץ פאר דער בלוי-ווייסען פאהן. יידען האבן אויפגעהויבען דעם קאפף מיט שטאלץ.
דער אכזריותדיקער ווינד פון יאהר 1941 האט מיט איינמאל פארניכטעט די שיינקייט פון רדאוץ מיט איר קולטורעלען לעבען.
זאל דאס בלאט פאפיר מיט די בעשרייבונגען פאר די געפאלענע קרבנות אין אלע מלחמות דינען פאר א זכרון-נצח.

 

   

Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים