--עברית  |  English  |  --שמור למועדפים ושתף

דף הבית >> קהילות >> עיירות וכפרים (500-) >> נ-צ >> צרפקאוצי
Cerăpcăuţi צ'רפקאוצי כיום צ'רפקאוץ

דר' אליעזר גלאובך-גל
על העיירה צ'רפקאוצי, ישוב כפרי ובליבו אחוזה חקלאית עם טירה מתנשאת במרכזה. הכפר ממוקם בבוקובינה הצפונית, בגדה המזרחית של נהר הסירט, המפריד כיום בין רומניה במערב לאוקראינה במזרח. הכפר אינו מופיע במרבית המפות ונמחק מפנקס הקהילות היהודיות לאחר השואה.
כתיבת רשימה זו הוטלה עליי, מכיוון שככל הידוע, הנני יליד-שריד יחידי צ'רפקאוצי.
מבחינתי מדובר בשחזור מרגש של תקופת ילדות רחוקה שחלפה ומתה, אם כי זכורה לי היטב, ואולי שם טמונים שורשי הזהות שלי, שביטויים מתגלה לי יותר ויותר בערוב ימיי, ככל שנוקפות השנים.
חלק נוסף של צ'רפקאוצי משתרע במורד שלמרגלות ההר ליד הנהר ותחנת רכבת שהובילה לעיר צ'רנוביץ, עיר הבירה של בוקובינה, מרחק של כ- 30 ק"מ. 12 משפחות יהודיות בין שאר התושבים - כאן, באיזור התחתון, התגוררו כ 10-
הכפריים – כ- 150 משפחות לא יהודיות. היהודים היו בעלי מלאכה – צורפים וחייטים – ובעלי עסקים קטנים, כגון שיכר, ביגוד ופונדק דרכים. פרנסת משפחתי היתה על עבודת אבי אצל הברון גוזצ'קי, בעל האחוזה. למעשה, מרבית תושבי הכפר התקיימו מעבודתם באחוזה, ואפילו בתיהם, כמו הבית שלנו, היו רכושו של הברון. אפשר לומר שהמבנה החברתי-כלכלי של הכפר דמה למעין אריסות פיאודלית.  הברון גוזצ'קי היה ממוצא ארמני, וככל הידוע, אביו
יסד את האחוזה בשלהי המאה ה 19- . הכפר התפתח איפוא סביב האחוזה.
מים שאבנו מן הבאר שבשדה שלנו , ושם גידלנו ירקות בסיסיים לבית. החשמל עדיין לא הגיע לבתים ולרחובות ואף לא היו רדיו או טלפון; גם לא היתה כל תחבורה ציבורית, פרט לרכבת בעמק הכפר.
לימודי קודש למדנו בשיעורים פרטיים מפי "מלמד", שהגיע לביתנו פעם בשבוע. הקהילה היהודית הקטנה היתה מעורבת ממוצאים שונים ברחבי האימפריה האוסטרית. לדוגמה, סבתא שלי מצד אמא היתה מקולמיא שבגליצה, ומשפחה אחרת היתה ממוצא הונגרי. יש לציין, כי עקב הדלילות ופיזור בתי המגורים לא היו כאן חיי קהילה יהודיים  אורגנים, ובחיי יום - יום היתה כל משפחה לנפשה.
ברם בחגים ובשבתות התכנסו חלק מן היהודים בבית הכנסת הקטן בביתו של בעל בית המרזח ליד תחנת הרכבת, או הלכו ליהודים בכפרים הסמוכים. באופן כללי נהגו היהודים להתרפק על התרבות האוסטרית, עם המוסיקה של שטראוס, שירי המשורר גטה וזמרתו של זמר האופרה יוסף שמידט.
ההרכב הדמוגרפי של הכפר היה מגוון למדיי. היו לנו שכנים אוקראינים - רותנים
דוברי אוקראינית, שוואבים דוברי גרמנית ורומנים;  משפחות היהודיות היו כולן דוברות יידיש בניב גרמני,  טיפחו, כאמור, את התרבות האוסטרית תוך כדי שמירה
על מסורת יהודית – אם כי ברמה צנועה ובלתי מופגנת. התושבים היהודים נזקקו לקבלת שירותי דת, כגון מוהל ושוחט, מן הכפר הסמוך במורד הצפוני, וולצ'ינץ, אשר
בו שכן גם האופה היהודי, מהעיירה סיטר אשר מעבר לנהר ושירותים רפואיים גם מהעיירה אדוקטה.
המשפחות היהודיות השתדלו לשמור על קשר הדוק עם המרכז היהודי הגדול בצ'רנוביץ וגם עם קרובים מעבר לים.
"רעידת האדמה" התרחשה ב- 28 ביוני 1940 , עם סיפוח בסרביה עם בוקובינה הצפונית לרפובליקה הסובייטית האוקראינית. כך הפך הכפר ליישוב ספר בצד המזרחי
של נהר הסירט והופרד ממחוז העיר סירט במערב הנהר, שנותר ברומניה. זכורני היום המיוחד הזה, שבו עמדו כל תושבי הכפר בחזית בתיהם, נשענים על גדרות העץ וצופים בשורה ארוכה של חיילים רומנים בנסיגה זוחלת, עם
העגלות העמוסות הרתומות לסוסים, יורדים לצידי הדרך לתוך התעלות, כנועים ושפופים, כדי לאפשר לשיירת הטנקים הסובייטיים לנוע בגאון. בחלק מן הטנקים ישבו בצריח חיילים עם גרמושקה, מנגנים מנגינות רוסיות - בלי ספק מראה סוריאליסטי למדיי. במהלך היום הקודם חזינו במנוסת כלי רכב ממוכנים של הצבא הרומני, ובהם מכונית שחורה ובה הברון גוזצ'קי עם אשתו ומספר מזוודות עם כסף ודברי ערך, כפי שגויי הכפר מסרו.
זכורני שהיה זה שבוע צבעוני מאוד, כאשר כל הכפר עטה-לבש בגדים של משפחת הברון בעקבות ביזה רבתי בתוככי הטירה ובמחסנים. אבי סיפר, כי הברון ביקש ממנו לשמור על סדרי האחוזה ועל רכושו עד שובו. הוא, הברון,
כנראה מעולם לא הופיע עוד.

Go Back  Print  Send Page
 jbukowina@gmail.com דרך בן גוריון 24 רמת גן 5757345 טלפון: 5226619 – 03 פקס: 5226619 – 03
בניית האתר, העריכה ועיצוב התוכן על ידי  צביקה שורצמן relationet@gmail.com
[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים